אתרים למשרדי עריכת דין

בניית אתרים לעורכי דין.
כי מי שמחפש עורך דין כבר בצרה.

אדם שמקליד "עורך דין" בגוגל לא עושה סקר שוק. משהו קרה לו אתמול, והוא מחפש מישהו שיגיד לו שיהיה בסדר. אנחנו בונים את האתר סביב הרגע הזה.

תחומי התמחות כללי הלשכה חיסיון בטפסים נגישות ת״י 5568 ריבוי שפות

מה מייחד בניית אתרים לעורכי דין?

בניית אתרים לעורכי דין נבדלת מאתר עסקי רגיל בשלושה דברים: הרגולציה שמגבילה מה מותר לכתוב, מצב הרוח של הגולש שמגיע בדרך כלל תחת לחץ, והצורך לתרגם תחומי משפט לשפה שאדם רגיל מבין. אתר טוב למשרד עריכת דין לא מנסה להרשים עמיתים למקצוע, אלא להרגיע אדם שלא יודע מה עומד לקרות לו.

מהשטח

מה קורה בשלוש הדקות הראשונות

ניתחנו התנהגות באתרי משרדים שאנחנו מתחזקים. התמונה חוזרת על עצמה.

הגולש מגיע ממש אחרי אירוע: פיטורים, תאונה, תביעה שהגיעה בדואר רשום, סכסוך ירושה שהתפוצץ. הוא לא קורא, הוא מחפש שתי מילים שיגידו לו שהוא במקום הנכון.

המילים האלה הן שם התחום. לא "דיני עבודה, נזיקין, מקרקעין ומעמד אישי" ברשימה אחת, אלא כותרת שכתוב בה בדיוק מה שהוא הקליד.

ולכן עמוד בית אחד שמכיל את כל התחומים כמעט תמיד מפסיד לעמוד ייעודי לכל תחום. זו הסיבה שאנחנו בונים משרד עריכת דין כאוסף עמודי התמחות ולא כברושור אחד.

מה שמעכב פנייה

  • אין מספר טלפון גלוי בלי לגלול. בשלב הזה הוא רוצה לדבר, לא למלא טופס
  • אין שם ופנים. משרד בלי תמונות של עורכי הדין מרגיש כמו כתובת ולא כמו אדם
  • אין אינדיקציה לזמינות. "נחזור אליכם" בלי מסגרת זמן נשמע כמו לעולם לא
  • טופס שמבקש לתאר את המקרה בשדה חובה, לפני שנוצר אמון
רגולציה

מה מותר לכתוב ומה לא

זה החלק שבו רוב המפתחים שאינם מכירים את התחום מכשילים משרד.

עורך דין כפוף לכללי לשכת עורכי הדין בנושא פרסומת. בפועל זה אומר שהאתר חייב להיות ענייני ומאופק, ושחלק מהניסוחים שמקובלים בשיווק רגיל אסורים.

אנחנו כותבים את התוכן מתוך ההנחה הזאת מלכתחילה, במקום לכתוב טקסט שיווקי ואז לקצץ אותו. השינוי הזה בסדר העבודה חוסך סבבי תיקונים.

שלושה כללי ניסוח שאנחנו מחילים

  • אין הבטחת תוצאה. לא "נשיג לכם פיצוי" אלא "מייצגים בתביעות פיצויים"
  • אין השוואה לעמיתים ואין סופרלטיבים כמו "המשרד המוביל"
  • הישגים מוצגים כניסיון ולא כהבטחה, ובלי פרטים מזהים של לקוחות

חשוב שנהיה מדויקים: אנחנו חברת טכנולוגיה ולא גורם משפטי. אנחנו בונים את האתר לפי הפרקטיקה המקובלת ומסבים את תשומת לבכם למה שנראה לנו בעייתי, אבל האישור הסופי על כל מילה הוא שלכם.

מבנה

איך נראה אתר שמסודר נכון

משרד ממוצע שמגיע אלינו מנהל בין שלושה לשישה תחומי התמחות. המבנה שעובד הכי טוב הוא שכבתי:

  • עמוד בית שמסביר מי אתם ומפנה לתחומים, בלי להיכנס לפרטים
  • עמוד לכל תחום עם השאלות שלקוח באמת שואל, לא עם ציטוטי חקיקה
  • עמוד לכל עורך דין במשרד, עם השכלה, ותק ותחומים
  • עמודי תוכן שעונים על שאלות ספציפיות ומביאים תנועה אורגנית

המבנה הזה גם מה שמאפשר בניית אתרים שגדלה איתכם. תחום חדש הוא עמוד חדש, לא בנייה מחדש.

לגבי הטופס: אנחנו מגבילים אותו לשם, טלפון ותחום כללי. לא מבקשים לתאר את המקרה. פנייה ראשונית שמכילה פרטי מקרה יוצרת חשיפה מיותרת לפני שנוצרה התקשרות, ומגדילה את הסיכון בכל אירוע אבטחה. את ההיבטים האלה אנחנו מכסים במדיניות פרטיות ייעודית למשרד.

מחיר

אתר למשרד עריכת דין

המחיר נקבע לפי מספר תחומי ההתמחות ומספר עורכי הדין במשרד.

₪12,900+ מע״מ, חד־פעמי

  • עד 4 עמודי תחום התמחות
  • עמוד אישי לכל עורך דין במשרד
  • כתיבת תוכן משפטי בשפה מובנת
  • טופס פנייה עם איסוף מינימלי
  • נגישות ת״י 5568 והצהרת נגישות
  • חודשיים תחזוקת אתרים ללא עלות
לקבלת הצעה מדויקת
שאלות נפוצות

בניית אתרים לעורכי דין: מה שנשאלנו

השאלות שחוזרות אצלנו כמעט בכל שיחה עם משרד עריכת דין.

כמה עולה בניית אתרים לעורכי דין?

אתר למשרד עריכת דין מתחיל ב-12,900 ₪ לפני מע״מ. שני דברים מזיזים את המחיר: מספר תחומי ההתמחות, כי כל תחום הוא עמוד עם תוכן משלו, ומספר עורכי הדין שמקבלים עמוד אישי. משרד יחיד עם שני תחומים יהיה בקצה התחתון, משרד של שישה עם חמישה תחומים בקצה העליון.

האם האתר יעמוד בכללי לשכת עורכי הדין?

אנחנו כותבים מלכתחילה בניסוח ענייני ומאופק, בלי הבטחות תוצאה, בלי השוואות לעמיתים ובלי סופרלטיבים. עם זאת אנחנו חברת טכנולוגיה ולא גורם משפטי, והאחריות המקצועית על כל מילה היא שלכם. אנחנו נסמן לכם מה שנראה לנו בעייתי, ואתם מאשרים.

למה כל תחום התמחות צריך עמוד נפרד?

כי אנשים לא מחפשים "עורך דין" אלא "עורך דין דיני עבודה בתל אביב". עמוד שכולו על תחום אחד עונה על השאילתה הזאת בצורה מלאה, ולכן מדורג טוב יותר מעמוד בית שמזכיר שישה תחומים בשורה. זו גם חוויה טובה יותר: הגולש מגיע ישר לתשובה.

אפשר לפרסם תיקים שניהלנו?

בזהירות. אפשר לתאר סוגי מקרים וניסיון מצטבר, אבל בלי פרטים מזהים, בלי סכומים ספציפיים ובלי ניסוח שמשתמע ממנו הבטחה לתוצאה דומה. אנחנו בונים את המבנה כך שיאפשר להציג ניסיון בלי לחצות את הקו, וההחלטה הסופית על כל פריט היא שלכם.

הלקוחות שלנו לא מחפשים בגוגל, הם מגיעים מהפניות. עדיין צריך אתר?

דווקא אז. לקוח שקיבל את שמכם מחבר יחפש אתכם בגוגל לפני שירים טלפון. האתר הוא לא מקור ההפניה, הוא מה שמאשר אותה. משרד בלי אתר או עם אתר משנת 2014 גורם למי שקיבל המלצה חמה להסס.

כמה זמן לוקח להקים אתר למשרד?

בין 3 ל-5 שבועות. השלב שהכי מאריך הוא אישור התוכן המשפטי, ולכן אנחנו מתאמים מראש סבבי אישור קצרים במקום להעביר את כל האתר לבדיקה בבת אחת. משרדים שמקצים שעה בשבוע לאישורים מסיימים בקצה התחתון של הטווח.

אנחנו מקבלים פניות בעברית וברוסית. אפשר אתר דו-לשוני?

כן, וזה נפוץ אצל משרדים. אנחנו בונים גרסה מלאה לכל שפה עם כיווניות נכונה, ולא תרגום אוטומטי. חשוב לדעת שאתר דו-לשוני מכפיל את היקף כתיבת התוכן, ולכן מוסיף בין 20% ל-30% לעלות ולוח הזמנים.

בואו נדבר

נדבר על המשרד שלכם.

שיחה של 30 דקות. נבין באילו תחומים אתם עוסקים, מאיפה מגיעים הלקוחות היום, ומה חסר.